הקורונה מכה במשנה עוז

רובכם כבר בשלבים שונים של החיסון. אני כבר מעל שבועיים אחרי החיסון השני. אעפ"כ, הקורונה מכה במשנה עוז. בשבועיים האחרונים נמצאו שישה מטופלים מאומתים במרפאות גילון ומורן. כמעט כפול מכל 8 החודשים הקודמים ומספר חולי הקורונה הכולל מגיע כבר ל-16 בכל תקופת המגפה - מעל 2% ממטופלינו. המסקנה המתבקשת - יש להמשיך ובכל תוקף במילוי קפדני של ההוראות. כמובן - מסכה, ריחוק חברתי והיגיינת ידיים ולא פחות חשוב – כל מי שבאשפוז בית או בבידוד - הקפדה יתירה על תנאי הבידוד ובעיקר מול בני הבית. קשה ככל שגזירה כזאת יכולה להיות. כולנו בהמתנה דרוכה לירידה בתחלואה ויציאה מהסגר. כולנו בציפיה להיות מחוסנים בקרוב. יחד עם זה, הוירוס מתעתע וחובתנו לשמור ספק עד להתבהרות המצב. רב הלא ידוע על הידוע.

ובמעבר חד: אני גאה לעדכן אתכם ברגע מיוחד בפעילות האקדמית שלי.

היום, יום השואה הבינלאומי הוכרז ע"י העיתון הרפואי היוקרתי "הלנצט" על הקמת צוות עבודה לנושא חקר הרפואה בשואה. מטרת הצוות לגבש המלצות ותכניות ליישום הוראה של המידע ההיסטורי והשלכותיו על רפואה ורופאים היום ובעתיד בכל מקום שבו מתחנכים אנשי מקצועות הבריאות. זו הפעם הראשונה שתחום זה עולה על הבמה המרכזית של החינוך הרפואי בעולם. יש לי הזכות להיות אחד משלושת רכזי הצוות (עם עמית גרמני ועמיתה אמריקאית). עלינו להגיש את מפת הדרכים הנדרשת בשנתיים הקרובות.

יתכן שפעילות זו בהמשך תדרוש ממני העדרויות קצרות למפגשי הצוות המוזכר (אחרי הקורונה...). אין שום סיבה לדאגה מכך, שכן ד"ר מיכאל האוזר, שותפי במרפאה, שלמדתם להכיר ולהוקיר, איתנו כדי להמשיך בשגרת השרות שאתם כבר רגילים לה. מיכאל מתחיל לקבל אחריות במישורים אזוריים ולאומיים גם הוא. הוא מונה לאחרונה למנהל יחידת המחקר של המחוז בכללית (ללא תקדים- כשהוא עדיין מתמחה) ומצטרף אלי בימים אלה בפעילות הוראה למורי המתמחים ברפואה בישראל שאני כבר מקיים מעל שנה.

החורף כאן, ועליית מפלס הכנרת מקרבת את פתיחת סכר דגניה, ויחד עם זה הרקפות פורחות ובקרוב השקדיות והאביב מעבר לפינה.

שנדע להישמר ולחצות את המגפה בשלום

שמואל